קצת היסטוריה

ראשיתו של פרויקט השו"ת ב-1963, בארה"ב. המתמטיקאי פרופ' אביעזרי פרנקל ממכון ויצמן יצא לשם לפקח על בדיקת מחשב חדש שנקנה בעבור המכון. בשיחות עם יהודים שם נשאל פרנקל כיצד יוכל המחשב לסייע ליהדות, והגיע למסקנה שאפשר יהיה לפתוח את ספרות השו"ת לציבור הרחב באמצעות מערכת מחשב מתוחכמת.

ספרות השו"ת – שאלות ותשובות – מקיפה אלפי קבצים וספרים שכתבו רבנים, דיינים ומנהיגים בקהילות יהודיות בכל רחבי העולם. הספרים כוללים מאות אלפי שאלות הלכתיות וחברתיות שהופנו למנהיגי הקהילות ואת התשובות המלאות, והם משקפים את חיי היהודים בתפוצות באלף השנים האחרונות. קשה מאוד לקטלג את ספרות השו"ת בשל היקפה הרחב והמרחב הגיאוגרפי והכרונולוגי העצום שהיא מכסה. מראשית עיסוקו בתחום סבר פרופ' פרנקל כי הדרך הטובה להתמודד עם האתגר היא הקמתו של מאגר טקסט מלא. בימים ההם כמעט לא היה שימוש במחשבים במדעי הרוח, והטיפול הממוחשב בטקסטים נעשה בעיקר על בסיס של סיווג ומפתוח ידניים.

ב-1966, כשהיה פרופ' פרנקל במחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן, הוא העביר אליה את מאגר השו"ת הממוחשב, שהיה עדיין בחיתוליו. בתקופה הזאת כתב בהדרכתו תלמידו, מאיר כהן, תכניות מחשב ראשונות לחיפוש במאגר. בתוך כך נמשכה קליטתם של טקסטים למאגר. בשל חשיבותם של הטקסטים עבר כל קובץ הגהה כפולה. גם היום, בעידן ההגהה הממוחשבת, ממשיכים בפרויקט להקפיד כי לפחות שני מגיהים יקראו בעצמם כל קובץ הנקלט במאגר.

ב-1974 מונה לראש הפרויקט הפרופ' יעקב שוויקה, איש מחשבים ומומחה לאחזור מידע במאגרים גדולים ולעיבוד ממוחשב של שפות, במיוחד עברית. הוא פיתח מערכת משוכללת ביותר לאחזור מידע, המאפשרת למחשב לזהות את השורש של המילה המוקלדת ולחפש בהתאם גם נטיות אחרות שלו ומילים או צירופי מילים שנוצרו מהן.

בתקופה הזאת שוכללה גם תשתית המחשוב של הפרויקט. תחילה היה כל המידע זמין רק במחשב המרכזי של האוניברסיטה, והזמן שנדרש לנסח שאילתא ולקבל את התשובה מן המאגר עמד על כמה ימים. ב-1979 פותחה גרסה אינטראקטיבית ראשונה של הפרויקט, שאפשרה לדלות את המידע בתוך כמה דקות, גם ממחשבים מרוחקים.

על אף חשיבותו הרבה, נקלע הפרויקט לקשיי מימון במחצית השנייה של שנות ה-80, ועמד על סף סגירה. התפתחות המחשבים האישיים והטכנולוגיה הדיגיטלית לאחסון מידע אפשרו לשוב ולקדמו. ב-1990 פותח התקליטור הראשון של מאגר הספרות היהודית. כעבור שנתיים הושקה הגרסה המסחרית הראשונה שלו, ומאז הפרויקט מוציא כמעט בכל שנה גרסה חדשה של תקליטור המידע.

עם השנים התווסף חומר רב למאגר. כיום הוא מכיל את התנ"ך, ספרות חז"ל, חלק מספרות הגאונים, חלק מספרות הראשונים והאחרונים, ובתוך זה מאות ספרי שו"ת – שהם חתך רוחב מייצג של ספרות השו"ת לדורותיה, מספרים בני אלף שנים ויותר ועד כתביהם של פוסקים בני ימינו. כמו כן יש במאגר כלי עזר שונים, כמו  מפתחות לנושאים בכתבי עת וביוגרפיות. בשנים האחרונות צורפה לתקליטור גם האנציקלופדיה התלמודית הוותיקה על 46 כרכיה – נכון לעכשיו.

למאגר התווספו יכולות טכנולוגיות רבות ומגוונות, כגון הכנסת קישורים פנימיים בין חלקי המאגר, מילונים שונים משולבים בטקסט, יכולות עבודה בשולחנות עבודה נפרדים, כתיבה ושמירת הערות ועוד.

התקליטור מופץ בכל העולם היהודי על גווניו השונים, וכמובן לקהילות ולמוסדות אקדמיים בארץ וברחבי העולם. בשנים האחרונות מבקשים יותר ויותר רבנים ופוסקים, או בני משפחותיהם, לצרף את כתביהם למאגר, תופעה המבטאת את חשיבותו.